הסיבות שהובילו לכדי משבר הסאב-פריים 

הסיבות שהובילו לכדי משבר הפיננסי עצום בהיקפו שזורות זו בזו וצירופן יחדיו יצר בקבוק תרעלה מסוכן שטרם נראה כמותו. מאמר זה אינו מתיימר לציין את כל הסיבות אלא העיקריות שבהן בלבד. 

הסיבה הראשונה היא המדיניות הכלכלית האמריקאית - שוק המשכנתאות האמריקאי מחולק לשני סוגי לווים עיקריים: שוק הלווים הטובים ("שוק הפריים") ושוק הלווים הבעייתיים ("שוק הסאב-פריים"/"שוק המשכנתאות המשני"). חלוקה זו נמדדת כמובן עפ"י היסטוריית האשראי של הלקוח, הכוללת את דרך התמודדותו עם שיקים שמשך, הלוואות שקיבל וכו'.
בארה"ב קיימות שלוש סוכנויות פדרליות למשכנתאות (Issuing Agencies) והן כדלקמן:
1. GNMA - Government National Mortgage Association (ג'יני מאי), חברה בערבות ממשלתית מלאה.
2. FHLMC - Federal Home Loan Mortgage Corporation (פרדי מאק), חברה בחסות ממשלת ארה"ב.
3. FNMA - Federal National Mortgage Association (פאני מאי), חברה בחסות ממשלת ארה"ב.
יצוין כי פאני מאי ופרדי מאק פטורים ממיסים ממשלתיים וממיסים עירוניים ומקבלים סובסידיה בשווי של 6.5 מיליארד דולר לשנה, כאשר הם לווים כספים מהבנק הפדרלי באופן זול יותר ממשקיעים אחרים. בתמורה לכך, הם מצופים להיות עזר לציבור בכל הנוגע להליך רכישת הדירה. עם זאת, הולכת ומתחזקת הדעה כי גופים אלה מהווים נטל על הציבור, מכיוון שהסיוע לחלצם הולך ומתערם:
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=rd20100506_12

תהליך ההלוואה התנהל בצורה כדלקמן:
1. רצון ונכונות לקנות בית, שלשמו יש לחסוך מקדמה.
2. יצירת קשר עם סוכן משכנתאות המתווך בין הלווה למלווה (בנק).
3. קבלת ההלוואה ורכישת הבית.
4. בנק השקעות יוצר קשר עם הבנק המלווה ורוכש את ההלוואה ממנו תמורת עמלה. תהליך זה נקרא בשפה המקצועית "איגוח" - איגוח היא צורת גיוס הון מודרנית ע"י ישות המוקמת במיוחד למטרה זו (SPE). למרות שמה אין השיטה קשורה להנפקת אג"ח (באנגלית נקרא התהליך Securitization), אלא להסטת זרם מזומנים להון זמין.
5.בנק ההשקעות הופך את ההלוואות שרכש למכשיר הנקרא CDO (חברות ה-CDO מנפיקות אג"ח של עצמן והתמורה משמשת אותן לקנייה ולהשקעה בחובות של חברות אחרות), המחולק ל-3 חלקים לפי רמות הסיכון כשכל אחת מהן מקבלת ריבית בהתאם. 
6. בנק ההשקעות מוכר את חלקי הCDO למשקיעים, לקרנות גידור וכו' ומכאן זו הופכת להיות האחריות שלהם. 

לווי הסאב-פריים, בעיקר אלה שלקחו משכנתאות ב-2005, 2006 ו-2007, החלו לפגר בשיעורים הולכים וגדלים בהחזרי המשכנתאות. כתוצאה מכך, בתים רבים ברחבי ארה"ב נכנסים להליכי עיקול ובמקביל נרשמת ירידת מחירים חדה.

הסיבה השנייה היא רמת מינוף (יחס האשראי לתוצר באותו מגזר) - החוב הכולל של הסקטור הפרטי והציבורי בארה"ב בשנת 2009 (הערכה) עמד על 52.9% מהתל"ג. לא זאת בלבד אלא שהחוב החיצוני של ארה"ב לאותה שנה עמד על 13.45 טריליון דולר, שיאנית בתחום.
ביפן, למשל, אחת מהסיבות לבועה שהתפתחה בשנות ה-90 היתה מינוף יתר כתוצאה מהלוואות "זולות". בשנות ה-80 הפכה יפן למעצמה כלכלית: הצלחה מסחררת בייצוא ומכסים גבוהים על ייבוא גרמו לעליה חזקה ב-יין ולהצטברות מט"ח אצל החברות ואצל האזרחים. היפנים השקיעו במדינתם ובחו"ל ובכך ניפחו את מחירי הנדל"ן והמניות היפניות לממדי בועה. בשנת 1989 נאמד הקרקע מתחת לארמון המלכותי בטוקיו בלבד לערך העולה על ערך הקרקע של כל מדינת קליפורניה.

הסיבה השלישית היא סיכון מוסרי (מצב בו פרט או ארגון, אשר איננו נושא באחריות לסיכון אליו הוא חשוף, עלול להגביר את מידת חשיפתו לאותו סיכון במידה וכתוצאה מכך הוא נהנה מרווחה או תועלת גבוהים יותר) - מנהלי המוסדות הפיננסיים תוגמלו ביד נדיבה בגין הצלחות ונענשו בגין כישלונות. הדבר תמרץ את המנהלים ל"מרוץ תשואות", כאשר סיכון ההשקעה לא ממש קיבל חשיבות. מרוץ תשואות שכזה גרם לבתי השקעות לרשום הפסדים קשים בשנת 2008.
דוגמה ראשונה לכך כבר נתתי במאמרי הקודם אשר לבנק לאומי: http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3396203,00.html
דוגמה שנייה לכך תהיה בית ההשקעות "פריזמה". בית ההשקעות לשעבר רשם ב-5 קופות שלו הפסד של 24% ל-26% כל אחת של 3.3 מיליארד ש"ח, זאת בשעה שכלל קופות הגמל הפסידו בממוצע 16%. הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון התייחס לנקודה זו בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים), התשס"ט, 2009, ס' 7: "סבר הממונה כי גוף מוסדי ביצע עסקה בנכסים מתוך שיקולים שאינם כלכליים במטרה לשפר את תוצאות פעילותו בצורה לא נאותה, אף אם העסקה מותרת לפי דין, רשאי הוא, לאחר שנתן לגוף המוסדי הזדמנות לטעון את טענותיו באופן שהורה, להורות לגוף המוסדי לחשב את שווים של אותם נכסים באופן שיבטל באופן מלא או חלקי את שיפור התוצאות כאמור, כפי שיורה".